הפוסט ערוך מדיון שהיה לי בפורום לא ממזמן. אחד מחברי הפורום הביא מס' פסוקים מהתנ"ך ושאר כתובים כדי להוכיח שכתבי הקודש נכתבו בהשראה אלוהית (או בידי אלוהים עצמו) והרי שכל מה שכתוב מושלם ומחייב. כמו כן, הוזכר שהתנ"ך מגלה למדע מידע.
אנתח את הטענה דרך מס' נקודות מבט: פילוסופית, חקר המקרא ולבסוף אוניברסלית (בפוסט הבא).
מבוא - פעמים רבות שמענו מרבנים ומתלמידיהם שאחת ההוכחות לקיום אלוהים, היא שהתנ"ך מכיל ידיעות שהמדע גילה רק לאחר מאות שנים (אם לא אלפי) שהקדומים אינם יכלו לדעת, אלא אם כן יובא הידע הזה ע"י בורא עולם. מכאן שהתנ"ך הוא ספרו של אלוהים, ובוודאי שקיומו של אלוהים הוכח. התנ"ך כספרו של האל, אינו מכיל שגיות, אלוהים אננו מסוגל לטעות (ואם נראה שיש טעיות, "הבעיות הם תמיד בהבנה שלנו").
הטענה מופיעה במספר גרסאות דומות (למשל, צנועות יותר מתייחסות בעיקר לחמישה חומשי תורה), אם זה ציטוט מספר הזוהר או מהתנ"ך וגמרא. כאן אסקור את הנקודה בכללותה ובפרט טענות לידיעה מן התנ"ך (אשר לדעתי הכי חשובות, מכיוון שהתנ"ך הוא אבן היסוד של היהדות כולה ולפיכך משליך על הגמרא והזוהר) ואת ה'שלמות' התנכ"ית.
מנקודת מבט פילוסופית, הטענה: הנחה א: הקדמונים לא ידוע ואינם יכלו לדעת עובדות מדעיות מסוימות (למשל עולם שטוח/עגול).
הנחה ב: באותם התקופות, כתבי היהדות הכילו עובדות שכאלה (בתנ"ך מצויין שהעולם סגלגל).
מסקנה: מכיוון שלא יכלו לדעת זאת בני האדם, המידע היה חייב לבוא מאלוהים. זה מוכיח את קדושת התנ"ך, ואת קיומו של אלוהים.
תחילה, אם ההנחות אינן נכונות הטענה לא מבוססת. כמו כן, יכול להיות שהמסקנה לא נגזרת, ולכן הטענה לא תקפה. יכול להיות שישנם הסברים אחרים יותר סבירים שלא שקלנו עדיין וראיות שלא שקלנו. למשל, למה המידע היה חייב לבוא מאלוהים? המקור של הידע גם יכל להיות חייזר למשל או שד, אנשים שהשתמשו במכונת זמן או תלמיד בפיזיקה מהעתיד שעושה ניסוי מעבדה . כמו כן, הטענה אינה מבטלת את האפשרות שאלוהים החליט שהיום הדרך הנכונה לעבוד אותו היא דרך הקוראן או הברית החדשה.
הבנתם את הטענה, בואו נתחיל לעבור על הביסוס הטענות מנקודת מבט שהגדרתי
כחקר המקרא. נתחיל בהנחה ב'.
"היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים" - (ישעיהו מ; כ"ב)
(רש"י מפרש את המילה "חוג" בתור מחוגה.)ד
הנה לנו, התנ"ך כותב שהעולם עגול! חוג=עגול, והנושא הוא הארץ, ז"א כדור הארץ!
כדי לברר האם הפסוק מצביע בכיוון זה מבלי לקפוץ למסקנות, נחקור במספר כיוונים:
כדי להבין את משמעות המשפט, צריך להבין את המילים המרכיבות אותו.
נתחיל באטימולוגיה (חקר מוצא המילים) כדי לשפוך מעט אור על משמעות המילה "חוג":
עִגּוּל, הֶקֵּף: "וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ" (איוב כב יד) - מילון אבן שושן.
די ברור שהכוונה לעיגול וההגדרה מתאימה מכיוון שההגדרה היא מתקופה תנ"כית (ספר איוב). עוד מקור לחקר משמעות המילה בתקופה, יהיה סדרת הספרים New International Dictionary of Old Testament Theology and Exegesis, המצביעה שהמילה בד"כ מתייחסת למישורי ועגול (אשר מתחבר למושג המודרני של המילה. חשוב לזכור להמשך).
נמשיך לברר את את משמעות הפסוק דרך הקשר מעט רחב יותר (עם ניקוד):
"הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת" (ישעיהו , מ; כ"ב)
-עד כמה אפשר להסיק מהפסוק? הוא מעורפל וקשה להסיק ממנו דבר ברור לבינתיים לדעתי.
(האם אלוהים ישב על גג העולם? חשוב לזכור להמשך).
ההקשר הרחב ביותר, ההקשר התקופתי:
האמונות של האוכלוסיות המקומיות בתקופה, נבאו ממיתולוגיות אשר נכתבו לפני תקופת התנ"ך המציגות עולם שטוח בצורה של דיסק עגול, בעל קצוות וגג קשיח מוקף במים מכל צדדיו, כשהשמש, ירח וכוכבים מסתובבים סביב כדור הארץ. המיתולוגיות המסופוטמית (אזורית אשר כללה את הבבלים, שומרים, אכדים ואשורים) ב"עלילות גילגמש" ו"אנומה אליש" מתארות קוסמולוגיה כזאת, וגם מיתוסים כנעניים ומצריים. מכאן עולה השאלה, האם התנ"ך הושפעה מכתובים מוקדמים אלו? איך יהיה הכי טוב להסביר את הפסוקים? האם אנשים כתבו אותו בהשארת המיתוסים המוטעים המקומיים או בהשראת אלוהית שאינה מסוגלת לטעות?
הבא נבדוק דרך פסוקים נוספים ונשווה:
*איוב כח' כד'
"כי הוא לקצות הארץ יביט, תחת כל השמיים יראה."
(קצוות הארץ? יראה כל?)
*תהילים יט' ד'-ו'
"בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מיליהם, לשמש שם אוהל בהם. והוא כחתן יוצא מחופתו, ישיש כגיבור לרוץ אורח. מקצה השמיים מוצאו, ותקופתו על קצותם, ואין נסתר מחמתו."
(אוהל המציין רקיע קשיח? רואה הכל מקצה השמיים?)
*יהושע י' יב'-יג'
"אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל. ויאמר לעיני ישראל: שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון. וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו, הלא היא כתובה על ספר הישר. ויעמוד השמש בחצי השמיים ולא אץ לבוא כיום תמים."
(למה לפקוד על השמש להסתובב אם כדור הארץ מסתובב סביב השמש?)
*דברי הימים א' טז' ל'
"חילו מלפניו כל הארץ אף תיכון בל תימוט"
(איסור על כדור הארץ מלזוז. למה לא על השמש?)
*בראשית א' ו'-ז' "ויאמר אלוהים יהיה רקיע בתוך המים ויהיה מבדיל בין מים למים. ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן" (האטימולוגיה של המילה, רקיע נובעת מהפועל "רֹקַע" שמשמעותו להכין פלטות ברזל דקות).
עוד פסוקים על קוסמולוגיה תנכ"ית בויקיפדיה (עברית).
כמו כן, קטע בויקפדיה (אנגלית) על המיתולוגיות הקדומות ועולם עגול/שטוח.
זוהי תמונה של השקפת העולם הקוסמולוגית התנ"כית כידוע לנו מן הפסוקים:
בכנות אני אני לא אוהב לדלות אינפורמציה מהתנ"ך, ספר כל כך עמום ומעורפל. (תחת אמונה סבירה, אלוהים שכולו אוהב וכולו מושלם הרוצה לתקשר, היה כותב באופן ברור יותר ומתאים).
כפי שהזכרתי תחילה, האם שקלנו הסברים אחרים? בדקנו עד כמה ההנחות מבוססות? האם יש הסבר אחר סביר יותר?
ביחד עם הפסוקים הנ"ל (שאר הראיות הרלוונטיות) שציינתי וההקשרים השונים ששופכים אור על הכתוב, ההנחה שהתנ"ך מצביע על עולם עגול לא סבירה, וההפך לדעתי הוא הנכון
אפשר להסיק בביטחון בדיוק את ההפך ממה שהטענה הנבחנת מסיקה. התפישה הקוסמוליגת בתנ"ך מוטעית, זהו אינו ספר אלוהי.
לגבי הנחה א', ידע תבוני לעומת מיסטי –מאמר מצוין על מתי ידעו שהעולם עגול, מי הסיק זאת והכי חשוב, איך?
זה מוכיח שאין צורך בחיבור לעל-טבעי או בכלים של המדע המודרני כפי שדתיים טוענים בשביל לבסס את הידע הזה (אריסטו עשה זאת בעזרת חושיו ושכל ישר, אריתוספנס חישב את העולם בדיוק רב בעזרת אותם הכלים, וכמו כן כל בני אדם הקודמים יכלו) אך ההנחה שאנשים בתקופות קדם לא ידעו זאת ולא יכלו לדעת אלא בעזרת גורם חיצוני, אינה נכונה. הנחה א', נכשלת כמו ב'.
הנקודה החשובה ביותר מכאן לדעתי היא שהאפשרות להתקדמות, אוטונומיה, תבונה ומוסריות נובעת הרבה משחרור מדעות קדומות, מסורתיות שרירותית והנחות דתיות שאין לערער עליהם (הפילוסופיה ומדע נבנו בסתירה עם מיתולוגיה ודת: מומלץ לקרוא את "עלייתה של הפילוסופיה היוונית" של האונברסיטה המשודרת) ואף מעצימה את הכשיריות האלה בניגוד לטבוע בדתות (מתי פעם אחרונה לימדו את תורת ההיגיון בישיבה הקרובה לביתכם?).
“האנושות מתקדמת בין היתר ע"י כך שמעשי אבות אינם עוד סימן לבנים, ציטט מישהו ששמע פעם מאיזה אתיאיסט" – לשק קולקובסקי בספרו "שיחות עם השטן".
הזכרתי בתחילת הפוסט שיש הטוענים שהתנ"ך 'מגלה' מידע למדע (איך זה בדיוק אפשרי אם המדע מחפש הסברים תקפים ומבוססים ולא הצהרות על אמת מסוימת?) מוטעת. המדע כמובן מגלה לדתיים מידע חדש הסותר את הקודם (מה חשבו הרבנים בימי הביניים למשל? למה לא השתמשו בידע "המדעי" הזה לשימוש כלשהי?) והם לאחר מכן מפרשים את התנ"ך בהתאמה. לאלה שעדיין מתעקשים יש לי עוד שני דברים להציע:
האחד הוא אתגר. אם התנ"ך הוא מושלם, ומכיל כל כך הרבה'ידע מדעי'/'עובדות מדעיות' שבטח המדענים היום לא יודעים ממנו, קל וחומר שיוכלו ללמוד מהתנ"ך אותם, כמו בעבר. למה שלא תנסחו ניבויים שאפשר לבדוק? כמובן, שלפי הסטנדרט (שלמות) כולם צריכים להיו נכונים (אותי הרוב הגדול של ניבויים נכונים יספק).
השני הוא הערה על המעמד הרבני (בגדול), בנוגע לתירוצים ודו-פרצופיות. כשיש צורך להוכיח את נכונות התנ"ך או לפרשו כך שיתאים למדע (או פילוסופיה) נראה שאין כאן בעיה להבינו. אבל כשפתאום התנ"ך סותר את הידע המדעי (או את עצמו) הבעיה היא אצלנו, בהבנה שלנו. זהו אקט של צביעות ונוכלות.
--התנ"ך לא נכתב ע"י התגלות אלוהית כלשהי, אלה ע"י בני אדם בתקופה מסויימת (זהו ההסבר המתאים ביותר לראיות). הוא ספר שמכיל חוכמות חברתיות, פרוזה יפה ורעיונות שזהרו כלפידים בתקופה החשוכה שנכתב ויש לו ערך כשלעצמו, אך הוא אינו יותר סמכותי ומחייב מהאילאיד או הת'יאוגני (כתבי מיתולוגיה יווניים), בטח שלא יותר "קדושים".
"כשנקרא כיאות, התנ"ך הוא בעל כוח ההשפעה הגדול ביותר שאי פעם בוטה לזכותה של השפקת עולם אתיאסטית " – אייזיק אסימוב
"הדת של דור אחד, היא השעשוע הספרותי של הדור הבא." - ראלף וולדו אמרסון
בפוסט הבא ארחיב על מקורות שבעד ונגד הטיעון המקורי, ועל "הקופסא" שלנו, שגורמת לנו לעשות כל כך הרבה טעיות שיפוט (זה יהיה החלק ה"אוניברסלי" של ניתוח הטענה. אוניברסלי מכיוון שהיא מתייחסת לכולנו כבני-אדם). תמיד שמח לשמוע ביקורת, הצעות לשיפור, אתם מוזמנים להגיב (כדי להגיב יש ללחוץ על תגובות).
לסיום קטע קצר וענייני, בנוגע להרצאה של הרב זמיר כהן ועדות לקטנותה של המיתולוגיה היהודית וכתביה אל מול כוחה של התבונה האנושית:
אנתח את הטענה דרך מס' נקודות מבט: פילוסופית, חקר המקרא ולבסוף אוניברסלית (בפוסט הבא).
מבוא - פעמים רבות שמענו מרבנים ומתלמידיהם שאחת ההוכחות לקיום אלוהים, היא שהתנ"ך מכיל ידיעות שהמדע גילה רק לאחר מאות שנים (אם לא אלפי) שהקדומים אינם יכלו לדעת, אלא אם כן יובא הידע הזה ע"י בורא עולם. מכאן שהתנ"ך הוא ספרו של אלוהים, ובוודאי שקיומו של אלוהים הוכח. התנ"ך כספרו של האל, אינו מכיל שגיות, אלוהים אננו מסוגל לטעות (ואם נראה שיש טעיות, "הבעיות הם תמיד בהבנה שלנו").
הטענה מופיעה במספר גרסאות דומות (למשל, צנועות יותר מתייחסות בעיקר לחמישה חומשי תורה), אם זה ציטוט מספר הזוהר או מהתנ"ך וגמרא. כאן אסקור את הנקודה בכללותה ובפרט טענות לידיעה מן התנ"ך (אשר לדעתי הכי חשובות, מכיוון שהתנ"ך הוא אבן היסוד של היהדות כולה ולפיכך משליך על הגמרא והזוהר) ואת ה'שלמות' התנכ"ית.
מנקודת מבט פילוסופית, הטענה: הנחה א: הקדמונים לא ידוע ואינם יכלו לדעת עובדות מדעיות מסוימות (למשל עולם שטוח/עגול).
הנחה ב: באותם התקופות, כתבי היהדות הכילו עובדות שכאלה (בתנ"ך מצויין שהעולם סגלגל).
מסקנה: מכיוון שלא יכלו לדעת זאת בני האדם, המידע היה חייב לבוא מאלוהים. זה מוכיח את קדושת התנ"ך, ואת קיומו של אלוהים.
תחילה, אם ההנחות אינן נכונות הטענה לא מבוססת. כמו כן, יכול להיות שהמסקנה לא נגזרת, ולכן הטענה לא תקפה. יכול להיות שישנם הסברים אחרים יותר סבירים שלא שקלנו עדיין וראיות שלא שקלנו. למשל, למה המידע היה חייב לבוא מאלוהים? המקור של הידע גם יכל להיות חייזר למשל או שד, אנשים שהשתמשו במכונת זמן או תלמיד בפיזיקה מהעתיד שעושה ניסוי מעבדה . כמו כן, הטענה אינה מבטלת את האפשרות שאלוהים החליט שהיום הדרך הנכונה לעבוד אותו היא דרך הקוראן או הברית החדשה.
הבנתם את הטענה, בואו נתחיל לעבור על הביסוס הטענות מנקודת מבט שהגדרתי
כחקר המקרא. נתחיל בהנחה ב'.
"היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים" - (ישעיהו מ; כ"ב)
(רש"י מפרש את המילה "חוג" בתור מחוגה.)ד
הנה לנו, התנ"ך כותב שהעולם עגול! חוג=עגול, והנושא הוא הארץ, ז"א כדור הארץ!
כדי לברר האם הפסוק מצביע בכיוון זה מבלי לקפוץ למסקנות, נחקור במספר כיוונים:
כדי להבין את משמעות המשפט, צריך להבין את המילים המרכיבות אותו.
נתחיל באטימולוגיה (חקר מוצא המילים) כדי לשפוך מעט אור על משמעות המילה "חוג":
עִגּוּל, הֶקֵּף: "וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ" (איוב כב יד) - מילון אבן שושן.
די ברור שהכוונה לעיגול וההגדרה מתאימה מכיוון שההגדרה היא מתקופה תנ"כית (ספר איוב). עוד מקור לחקר משמעות המילה בתקופה, יהיה סדרת הספרים New International Dictionary of Old Testament Theology and Exegesis, המצביעה שהמילה בד"כ מתייחסת למישורי ועגול (אשר מתחבר למושג המודרני של המילה. חשוב לזכור להמשך).
נמשיך לברר את את משמעות הפסוק דרך הקשר מעט רחב יותר (עם ניקוד):
"הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת" (ישעיהו , מ; כ"ב)
-עד כמה אפשר להסיק מהפסוק? הוא מעורפל וקשה להסיק ממנו דבר ברור לבינתיים לדעתי.
(האם אלוהים ישב על גג העולם? חשוב לזכור להמשך).
ההקשר הרחב ביותר, ההקשר התקופתי:
האמונות של האוכלוסיות המקומיות בתקופה, נבאו ממיתולוגיות אשר נכתבו לפני תקופת התנ"ך המציגות עולם שטוח בצורה של דיסק עגול, בעל קצוות וגג קשיח מוקף במים מכל צדדיו, כשהשמש, ירח וכוכבים מסתובבים סביב כדור הארץ. המיתולוגיות המסופוטמית (אזורית אשר כללה את הבבלים, שומרים, אכדים ואשורים) ב"עלילות גילגמש" ו"אנומה אליש" מתארות קוסמולוגיה כזאת, וגם מיתוסים כנעניים ומצריים. מכאן עולה השאלה, האם התנ"ך הושפעה מכתובים מוקדמים אלו? איך יהיה הכי טוב להסביר את הפסוקים? האם אנשים כתבו אותו בהשארת המיתוסים המוטעים המקומיים או בהשראת אלוהית שאינה מסוגלת לטעות?
 |
| קוסמולוגיה מצרית |
הבא נבדוק דרך פסוקים נוספים ונשווה:
*איוב כח' כד'
"כי הוא לקצות הארץ יביט, תחת כל השמיים יראה."
(קצוות הארץ? יראה כל?)
*תהילים יט' ד'-ו'
"בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מיליהם, לשמש שם אוהל בהם. והוא כחתן יוצא מחופתו, ישיש כגיבור לרוץ אורח. מקצה השמיים מוצאו, ותקופתו על קצותם, ואין נסתר מחמתו."
(אוהל המציין רקיע קשיח? רואה הכל מקצה השמיים?)
*יהושע י' יב'-יג'
"אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל. ויאמר לעיני ישראל: שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון. וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו, הלא היא כתובה על ספר הישר. ויעמוד השמש בחצי השמיים ולא אץ לבוא כיום תמים."
(למה לפקוד על השמש להסתובב אם כדור הארץ מסתובב סביב השמש?)
*דברי הימים א' טז' ל'
"חילו מלפניו כל הארץ אף תיכון בל תימוט"
(איסור על כדור הארץ מלזוז. למה לא על השמש?)
*בראשית א' ו'-ז' "ויאמר אלוהים יהיה רקיע בתוך המים ויהיה מבדיל בין מים למים. ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן" (האטימולוגיה של המילה, רקיע נובעת מהפועל "רֹקַע" שמשמעותו להכין פלטות ברזל דקות).
עוד פסוקים על קוסמולוגיה תנכ"ית בויקיפדיה (עברית).
כמו כן, קטע בויקפדיה (אנגלית) על המיתולוגיות הקדומות ועולם עגול/שטוח.
זוהי תמונה של השקפת העולם הקוסמולוגית התנ"כית כידוע לנו מן הפסוקים:
 |
| קוסמולוגיה תנ"כית |
בכנות אני אני לא אוהב לדלות אינפורמציה מהתנ"ך, ספר כל כך עמום ומעורפל. (תחת אמונה סבירה, אלוהים שכולו אוהב וכולו מושלם הרוצה לתקשר, היה כותב באופן ברור יותר ומתאים).
כפי שהזכרתי תחילה, האם שקלנו הסברים אחרים? בדקנו עד כמה ההנחות מבוססות? האם יש הסבר אחר סביר יותר?
ביחד עם הפסוקים הנ"ל (שאר הראיות הרלוונטיות) שציינתי וההקשרים השונים ששופכים אור על הכתוב, ההנחה שהתנ"ך מצביע על עולם עגול לא סבירה, וההפך לדעתי הוא הנכון
אפשר להסיק בביטחון בדיוק את ההפך ממה שהטענה הנבחנת מסיקה. התפישה הקוסמוליגת בתנ"ך מוטעית, זהו אינו ספר אלוהי.
לגבי הנחה א', ידע תבוני לעומת מיסטי –מאמר מצוין על מתי ידעו שהעולם עגול, מי הסיק זאת והכי חשוב, איך?
זה מוכיח שאין צורך בחיבור לעל-טבעי או בכלים של המדע המודרני כפי שדתיים טוענים בשביל לבסס את הידע הזה (אריסטו עשה זאת בעזרת חושיו ושכל ישר, אריתוספנס חישב את העולם בדיוק רב בעזרת אותם הכלים, וכמו כן כל בני אדם הקודמים יכלו) אך ההנחה שאנשים בתקופות קדם לא ידעו זאת ולא יכלו לדעת אלא בעזרת גורם חיצוני, אינה נכונה. הנחה א', נכשלת כמו ב'.
הנקודה החשובה ביותר מכאן לדעתי היא שהאפשרות להתקדמות, אוטונומיה, תבונה ומוסריות נובעת הרבה משחרור מדעות קדומות, מסורתיות שרירותית והנחות דתיות שאין לערער עליהם (הפילוסופיה ומדע נבנו בסתירה עם מיתולוגיה ודת: מומלץ לקרוא את "עלייתה של הפילוסופיה היוונית" של האונברסיטה המשודרת) ואף מעצימה את הכשיריות האלה בניגוד לטבוע בדתות (מתי פעם אחרונה לימדו את תורת ההיגיון בישיבה הקרובה לביתכם?).
“האנושות מתקדמת בין היתר ע"י כך שמעשי אבות אינם עוד סימן לבנים, ציטט מישהו ששמע פעם מאיזה אתיאיסט" – לשק קולקובסקי בספרו "שיחות עם השטן".
האחד הוא אתגר. אם התנ"ך הוא מושלם, ומכיל כל כך הרבה'ידע מדעי'/'עובדות מדעיות' שבטח המדענים היום לא יודעים ממנו, קל וחומר שיוכלו ללמוד מהתנ"ך אותם, כמו בעבר. למה שלא תנסחו ניבויים שאפשר לבדוק? כמובן, שלפי הסטנדרט (שלמות) כולם צריכים להיו נכונים (אותי הרוב הגדול של ניבויים נכונים יספק).
השני הוא הערה על המעמד הרבני (בגדול), בנוגע לתירוצים ודו-פרצופיות. כשיש צורך להוכיח את נכונות התנ"ך או לפרשו כך שיתאים למדע (או פילוסופיה) נראה שאין כאן בעיה להבינו. אבל כשפתאום התנ"ך סותר את הידע המדעי (או את עצמו) הבעיה היא אצלנו, בהבנה שלנו. זהו אקט של צביעות ונוכלות.
--התנ"ך לא נכתב ע"י התגלות אלוהית כלשהי, אלה ע"י בני אדם בתקופה מסויימת (זהו ההסבר המתאים ביותר לראיות). הוא ספר שמכיל חוכמות חברתיות, פרוזה יפה ורעיונות שזהרו כלפידים בתקופה החשוכה שנכתב ויש לו ערך כשלעצמו, אך הוא אינו יותר סמכותי ומחייב מהאילאיד או הת'יאוגני (כתבי מיתולוגיה יווניים), בטח שלא יותר "קדושים".
"כשנקרא כיאות, התנ"ך הוא בעל כוח ההשפעה הגדול ביותר שאי פעם בוטה לזכותה של השפקת עולם אתיאסטית " – אייזיק אסימוב
"הדת של דור אחד, היא השעשוע הספרותי של הדור הבא." - ראלף וולדו אמרסון
בפוסט הבא ארחיב על מקורות שבעד ונגד הטיעון המקורי, ועל "הקופסא" שלנו, שגורמת לנו לעשות כל כך הרבה טעיות שיפוט (זה יהיה החלק ה"אוניברסלי" של ניתוח הטענה. אוניברסלי מכיוון שהיא מתייחסת לכולנו כבני-אדם). תמיד שמח לשמוע ביקורת, הצעות לשיפור, אתם מוזמנים להגיב (כדי להגיב יש ללחוץ על תגובות).
לסיום קטע קצר וענייני, בנוגע להרצאה של הרב זמיר כהן ועדות לקטנותה של המיתולוגיה היהודית וכתביה אל מול כוחה של התבונה האנושית:
