זוהי כתבה שהתפרסמה בויינט ב22 לנובמבר, בהתייחסות לפולמוס החברתי ומשפטי בנוגע להפרדה בין נשים וגברים בקווי מהדרים ויחס המדינה אליהם. הכתבה מציגה עמדה אוהדת ומצדיקה של עמדת החרדים (ובגדול גישת הדתיים האורתודוקסים על כל גווניהם) בנוגע לסוגייה.
הסיבות שדתיים מציגים לנו, לצערי הן לא הסיבות האותנטיות כשהם מצדיקים את הציווים הדתיים אשר הם כפופים להם. הם נועדו למטרות מסויימת ומילוי צרכים שונים על פי ניסיוני.
במקרה הטוב הן רציונליזציה ועמדה שנובעת מצורך להתחבב בפני אנשים, ובמקרה הרע התחסדות - שקרים בנועדו בשבילנו החילונים, הכופרים, הציבור הרחב והמדינה. ועוד ארחיב על התפיסות השונות של מהי היהדות.
אציג הפשטה קצרה של טענת הכתבה (ואתם כמובן מוזמנים לקרוא אותה בלינק למעלה):
ההפרדה בקווים משרתים את טובת הנשים, כהגנה מפני הטרדה מינית.
עולות מס' שאלות כמעט מידיות בנוגע לעמדה זו והצדקתה:
-איך הגבלה בזכיותהן משרתות אותן בסופו של דבר?
-האם להפרדות כאלה יש מקום בחברה שיוויונית והוגנת?
-האם אנו צריכים הפרדה מינית בשביל להתנהג כאנשים מתורבתים?
-איך הסטיטסיקה רלוונטית לקהילות הקודש ומהי דרך הפעולה שאפשר ללמוד ממנה?
-האם הפרדה כזאת תמנע הטרדות של גברים אשר מטרידים גברים אחרים/ילדים?
-האם כדי למנוע מעשי אונס ע"י הענשת החפים מפשע הגבלת הזכיות שלהם?
-האם אין חוק וסדר במדינה שיגנו על זכיות של אנשים באופן משמעותי ולא יעשו הנחות לפושעים?
אני חושב שאלה שאלות טובות. אציג מס' נוסף של שאלות ותשובות כדי להנהיר את העניין:
נאסור על נשים ללכת ברחוב בגלל קיומם של אנסים? אנו לא מעוניינים תחת כל אמתלה לנגוס בזכויתהם של אנשים.
האם בגלל מורות בבתי-ספר אשר מקיימות יחסי מין עם תלמידים נפסיק לשלוח אותם לבתי הספר? הסיבה לא מספקת ולא פרקטית ואינה עונה לסולם הערכים וצרכים שלנו.
האם בגלל רבנים אשר מתעללים ומטרידים מינית ילדים נאסור את המקצוע?
אני חושב שחלקן מכל השאלות הנ"ל רטוריות (התשובה היא כמובן "בהחלט לא!") שהשכל הישר והניסיון היום-יומי מאשש אותן.
אני לא חושב שלמנוע ולקחת חסות על הפרדה מחבר וחברה, אם ובנה, אב ובתו, אחות ואח וסתם חברים בתירוץ זה שנועד כאפולוגיה מלכתחילה - תופס. לנגוס לאנשים בזכיות בגלל כל אמתלה בוותרות אינה מעשית ומזיקה ואינה מטפלת -באמת- בבעיה. האם זה לא הגיוני יותר לעלות את המודעות להטרדות מיניות? להעניש באופן חברתי ומשפטי אנשים בלתי-מוסריים ופושעים שכאלה? לאפשר באופן חופשי ופתוח תלונות על הטרדה מינית? החוק ואכיפה צריכים להיות יעילים והחברה צריכה להתמודד באופן מתאים. זהו פיתרון אשר מטפל בשורש הבעיה וזה שצודק מלכתחילה ואינו מצתדק תחת אמתלות שונות ופוגע בנשים על-הדרך.
 |
| חרדים בירושלים |
-השאלה אולי החשובה ביותר כאן היא, האם רווחת נשים באמת בראש מענייהם ומה יש ליהדות -כפי שהיא- להגיד על כך? האם הכתבת באמת מציגה את עמדת היהדות או החרדים? (זה בנוסף לפוסט שלי על מוסריות ודת אשר עוזר להבין את הניתוק באופן עמוק יותק). כדי לענות על כך נחקור על מה שעל פי דעתי שתי סוגי היהדות הרלוונטים כשהידות -מוגדרת כזרם העיקרי אשר מבוסס על הרבנות שמתבססת על ה"מקורות"- : *ישנם שתי סוגי השקפה בנוגע למהי היהדות שבגדול תופסות להשקפתי, והן: היהדות הנאיבית-תרבותית והאורתודוקסית (אשר גם בה יש זרמים שונים, אך אפשר להכלילם תחת מושג זה באופן משמעותי כאן). נתחיל בהיהדות הנאיבית-תרבותית. היא זאת שרואה ביהדות מערכת אמונות המלאה באהבה ואנושיות ואשר מוסיפה לחברה ולא גורעת ממנה. היא זאתי שמשפחות טריות אוספות בסופר-מרקט של רעיונות (ע"פ המשוא-פנים שלהם כמובן), חוזרים בתשובה פתאום מאמצים, והמוצגת ע"י דמגוגים מחזירים בתשובה או דתיים אשר מעוניינים בהגנה על משהו שתפס מקום מרכזי בזהות שלהם. בפועל, זהו ניסיון התאמה בין ערכים תרבותיים קודמים ו/או כלליים יותר, רציונליזציה של היהדות שתתאים להעדפות האלה ומשאלות לב לגבי טבעה.
הסוג השני הוא האורתודוקסית.
והיא מתבססת בעיקר על חז"ל וכתבי ה"קודש" שלהם. אלה יצרו את הסמכות העליונה בענייני הלכה - הספר "שולחן ערוך" ועד היום פסיקותיהם ודעותיהם הרבניים משמשים בסיס להלכה. בואו נראה מה יש למקורות הסמכותיים האלה שעיצבו את הזרם הזה ביהדות להגיד, *ותקבעו אתם אם היא אנושית ואוהבת ואם ההשקפה הראשונה של היהדות תואם את המציאות באופן משמעותי כלשהו.
*מה יש לגדולי הרבנים , חז"ל והוגים יהודים בנוגע לנשים ומעמדן בחברה?
נתחיל באחת הדמיות הנערצות ביותר בקהילה זו, הלא הוא הרמב"ם.
הרמב"ם אשר כמעט בכל מקום שבו הוא מביא עמדה אשר לה הוא לועג, הוא מציין שהיא נחלת "הנשים והטיפשים" ובהרבה מקומות בהלכותיו נשים נמצאות בסטטוס דומה לעבדים וקטנים.
והוא ממליץ - כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה ועושה אפילו בשוט." ~ הרמב"ם, הלכות אישות, פרק כ"א, הלכה י'
ומוסיף עליו - השגות הראב"ד (ר' אברהם בן דוד) "מעולם לא שמעתי יסור שוטים לנשים, אלא שממעט לה צרכיה ומזונותיה (מרעיב אותה) עד שתכנע."
עוד פרשן והוגה חשוב, רש"י: "דעתן קלה עליהן ונוחות להתפתות". נושאים ומקורות שונים:
*יחס בין נשים וגברים:
עוד פרשן והוגה חשוב, רש"י: "דעתן קלה עליהן ונוחות להתפתות". נושאים ומקורות שונים:
*יחס בין נשים וגברים:
"התורה אומרת כי האישה פחותה מהגבר לכל דבר, ועל כן עליה לשמוע בקולו, לא למען השפלתה, אלא למען ימשול בה. כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון". ~ נגד אפיון ב, כד
והנה הדעות השונות בנושאים השונים:
*עצמאות נשים:
"הרי את קנויה לי ~ מקודשת; הרי את שלי (בבעלותי), הרי את ברשותי, הרי את זקוקה לי ~ מקודשת." ~ תלמוד, מסכת קידושין, דף ו' א'
*נשים ומשפט:
"שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים" ~ מסכת שבועות, פרק ד', א'
"נשים פסולות לעדות מן התורה שנאמר על פי שנים עדים, לשון זכר ולא לשון נקבה" ~ הרמב"ם, הלכות עדות, פרק ט', הלכה ב'
"ואשה אינה ראויה לדון... כל הכשר לדון כשר להעיד... מעתה שאין אשה מעידה אינה דנה." ~ תלמוד, מסכת יבמות, דף מ"ה ב', תוספות
*נשים בפוליטיקה:
"שום תשים עליך מלך - ולא מלכה. מלמד שאין מעידין (ממנים) אשה במלכות, וכן כל משימות שבישראל אין ממנין בהן אלא איש." ~ מדרש תנאים (המדרש הגדול),
*לימד תורה לנשים:
"ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים." ~ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, דף ט"ז א'
*שולחן ערוך ספר ההלכה המחייב (גם כיום) והסמכותי ביותר:
*טבען של נשים:
"גבאי צדקה, אין מקבלין מהנשים ומהעבדים ומהתינוקות, אלא דבר מועט, אבל לא דבר גדול שחזקתו (שברור שהוא חייב להיות) גזול או גנוב משל אחרים." ~ יורה דעה, סימן רמ"ח, סעיף ד'
*ערך חייה של אישה:
"... ואם שניהם רוצים (עומדים) לטבוע בנהר, הצלת האיש קודם (לאשה)" ~ יורה דעה, סימן רנ"ב, סעיף ח'
"מעשה ידיה (משכורתה) לבעלה ... דחקה עצמה ועשתה יותר מהראוי לה, המותר לבעל." ~ אבן העזר, סימן פ', סעיף א'
*למה נשים טובות:
"כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו; ומוזגת לו את הכוס; ומצעת לו את המטה. ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו, וכיוצא בדברים אלו." ~ אבן העזר, סימן פ', סעיף ד'
"כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה לעשות." ~ אבן העזר, סימן פ', סעיף ט"ו
*נשים במשפט:
"אשה פסולה לדון." ~ חושן משפט, סימן ז', סעיף ד'
יכול (הבעל) לגרשה בלא דעתה." ~ אבן העזר, סימן קי"ט, סעיף ו'
*ירושה:
"לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו." ~ חושן משפט, סימן רע"ו, סעיף א'
יש כמובן הרבה מה להוסיף (כמו למשל, מעמדם של נשים בתנ"ך) וגם אימרות בדבר מעלות האישה מהמקורות. אך הן מצומצמות וצנועות ביחס לאימרות שהזכרתי לעיל. כמה לדוגמא:
"תנו רבנן, האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו ... עליו הכתוב אומר "וידעת כי שלום אוהלך." ~ תלמוד בבלי בבא מציעא נ"ט א
"מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה, יותר מבאיש." ~ תלמוד בבלי מסכת נידה מ"ה ב'
וכמובן ("שולחן ערוך" לא פחות מחייב היום) שכל אלה מלווים ומשפיעים עך התפיסה המשפטית האורתודוקסית כיום:
לאישה אסור להעיד בבית דין רבני. אסור לה להוביל תפילה. אסור להן להתגייס. אסור לשרת בעמדה ציבורית במסגרת דתית.
לאב יש סמכויות לגבי ילדיו שלא בגרו. כל עוד הבת קטנה (מתחת לגיל 12) ואינה יכולה להסכים מרצונה לנישואין, הזכות לחתנה במידת הצורך ניתן לאב והוא יכול לחתן אותה עם מי שירצה (ובלשון התלמוד "אפילו למוכה שחין").
סמכות זאת ניתנת גם לאם ולאחים במקרה שהאב מת, אך במקרה זה זכותה של הבת למאן ואז הנישואין מבוטלים והבת יוצאת בלא גט.
אישה אינה יורשת את רכוש אביה עם הבנים.
אלה רק מס' דוגמאות, שהן עמדות רשמיות ומחייבות בבתי-דין רבניים.
העמדה האותנטית היא שנשים שוות פחות והרבה בקהילה היהודית-אורתודוקסית.
במציאות הן צריכות לשבת מאחורה ולא מקדימה ואם הן לא עושות כך, הן מקבלות יחס אלים - שבמקרה הטוב הוא יריקות וקללות.
זוהי חברת פחד, לא חברה אשר מחפשת להגן על זכיות אנשים או נשים ולשפרם (והמוטיבציה לא נובעת מין השקפתם האידיאולוגית כפי שראינו). וזאת לא חברה שמעוניינית להעניש את האשמים או לחיות בחברה פתוחה, אלא להגן על דמותם ואמונתם בפני ביקורת כלשהי (כמו לדוגמא את אליאור חן והקורבנות שלו. הוא זכה לתמיכה מהקהילות ורבנים חרדים באנגליה, ברזיל ביחד עם חתימה מגדולי הרבנים בקנדה ואירופה ובארץ כמובן. הרב אלישב אשר תמך באליאור חן גינה את הזיופים בישיבות וגניבת הכספים מסיבות של "חילול השם" ולא יושרה או הגינות).
במציאות הן צריכות לשבת מאחורה ולא מקדימה ואם הן לא עושות כך, הן מקבלות יחס אלים - שבמקרה הטוב הוא יריקות וקללות.
זוהי חברת פחד, לא חברה אשר מחפשת להגן על זכיות אנשים או נשים ולשפרם (והמוטיבציה לא נובעת מין השקפתם האידיאולוגית כפי שראינו). וזאת לא חברה שמעוניינית להעניש את האשמים או לחיות בחברה פתוחה, אלא להגן על דמותם ואמונתם בפני ביקורת כלשהי (כמו לדוגמא את אליאור חן והקורבנות שלו. הוא זכה לתמיכה מהקהילות ורבנים חרדים באנגליה, ברזיל ביחד עם חתימה מגדולי הרבנים בקנדה ואירופה ובארץ כמובן. הרב אלישב אשר תמך באליאור חן גינה את הזיופים בישיבות וגניבת הכספים מסיבות של "חילול השם" ולא יושרה או הגינות).
אני מציע שתבדקו את ההקשרים של הציטוטים בעצמכם, את הפירושים השונים וכדומה ותעצבו דעה משלכם. ואם גרמתי לכם לעשות זאת, כבר מילאתי את עיקר תפקידי.
מצבן של הנשים תחת שלטון ומסורת דתית היה מושפל, בלתי צודק ומנותק מין המציאות. היום תחת ממשל חילוני, יש הסיכוי גדול בהרבה שתיהיה להן הזדמניות לפרוח ולחיות חיים מלאים ומשמעותיים אשר יספקו אותן.
זהו שיר שובר לב שנכתב ע"י י.ל. גורדון (המאה ה19):
קוצו של יו"ד
"אשה עבריה מי ידע חייך?
בחשך באת ובחשך תלכי
עצבך ומשושך, שברך מאוייך
יולדו תוכך, יתמו תוככי.
הארץ ומלוֹאה, כל טוּב ונחת
לבנות עם אחר לסגֻלה נתנה.
אך חיי העברית עבדות נצחת,
מחנותה לא תצא אנה ואנה;
תהרי, תלדי, תניקי, תגמולי,
תאפי ותבשלי ובלא עת תבולי
ומה כי חננת לב רגש ויופי
כי חלק האל לך כשרון ודעת?
הן תורה לך תפלה, יופי לך דופי
כל כשרון לך חסרון, דעת מגרעת.
קולך ערוה ושער ראשך מפלצת;
ומה את כולך? חמת דם ופרש!
זוהמת הנחש מאז בך רובצת
וכמו דוה עמך יזרך ויגרש
מבית הספר מהיכל אלוה
ומבתי משוש לשאת רק נוֹה
טוב לך כי לא תדעי שפת אבותיך,
כי בית אלוהיך בפניך נעלוּ
כי עתה לא תשמעי ברכת מנאציך
"שלא עשם אשה" יום יום יתפללו
כעכו"ם וכעבד את למו נחשבת
כתרנגולת לגדל אפרוחים עומדת.
למה, עגלה דשה, פרה חולבת,
למה לך אפוא היות מלומדת?
למה על חינוכך יעמלו חינם-
וההולך בעצתך יורש גיהנם?"
זהו כמובן פוסט קצר המכסה את מעמד הנשים ביהדות בלבד. מעמדם של הילדים, גויים, חילונים, "עם הארץ", וכל מי שלא מסכים עם המעמד הרבני - גם שווים סקירה כדי להכיר את היהדות ולקבוע אם היא "אנושית" והאם היהדות הנאיבית-תרבותי היא פנטזיה/פאנטום ותו לא. לקריאה נוספת מומלץ לבקר בדעת אמת בנוגע למיתוס "היהדות ההומנית".
אתם מוזמנים כמובן להעיר, לתקן ולהעביר ביקורת רלוונטית כלשהי.
